מושב בצת נמצא בצפון-מערב ארץ ישראל, בגליל המערבי, סמוך לשלומי ולנהריה.

בצת היא אחת מ32 יישובי המועצה האזורית מטה אשר ומשתייכת לתנועת המושבים.

שטח המושב, כ-2200 דונם בהם שטחים חקלאיים, בתי נופש וצימרים, מסעדות ומרכזי מבקרים תיירותיים.

המושב הוקם בשנת 1949, על ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד.

תושביו הראשונים היו עולים שהגיעו בגלי העלייה של שנות ה-50 ממדינות הבלקן, בייחוד מיוגוסלביה ורומניה. המקום שנבחר למגורים היה אדמות הכפר הערבי "אל-באסה", שנכבש במלחמת העצמאות ותושביו נטשו אותו. רוב בתי הכפר נהרסו עם הכיבוש. בשנת 1951 בחרו המייסדים לעבור לאתר קבע הסמוך לנקודת היישוב המקורי.

שם המושב על שם יישוב יהודי קדום (המזוהה עם הכפר הערבי אל־באסה) ששכן במקום. יישוב זה מוזכר בתלמוד ירושלמי מסכת דמאי, ברשימת ה"עיירות האסורות" בהן חלים איסורים הקשורים למצוות התלויות בארץ (שמיטה ומעשרות) . ברצפת הפסיפס בבית הכנסת של תל רחוב (ליד בית שאן) נתגלתה הכתובת: "ואלו העיירות בתחום צור שצת בצת ופי מצובה וחנותא עלייתה וחנותא ארעייתה וביברה וראש מייה ואמון ומזה היא קסטלה וכל מה שקנו ישראל נאסר".

אל בסה (מרץ 1939)